תומר ושני קבעו מועד לחתונה ב- 23 במרץ 2020. הם חיפשו הרבה זמן אולם אירועים יוקרתי ל- 500 המוזמנים שלהם, ולקח להם כמה חודשים למצוא את האולם שאהבו. שני בחרה שמלת כלה וסגרה מאפרת, זר כלה, קוסמטיקאית ועוד שורה של בעלי מקצוע לקראת האירוע. גם תומר בחר את חליפת החתן שלו. שניהם סגרו גם עם הקייטרינג היוקרתי "שמן וסומסום", עם ה- DJ שוקי, הצלמת אורית, צלם המגנטים אורן, ואפילו הזמינו אומן חושים.
בכל זאת, זהו האירוע הגדול והמרגש בחייהם, והם לא חסכו דבר.
בהסכם ההתקשרות של תומר ושני עם אולם האירועים נאמר שבמקרה של ביטול בטווח של 60 ימים לפני האירוע יהיה עליהם לשלם 75% מסכום התמורה.
בנוסף, במקרה של סיטואציה קיצונית כמו מלחמה או כוח עליון ידחה מועד האירוע למועד אחר, שייקבע לפי יומן האירועים הפנוי ומצב ההזמנות שיהיו לאחר סיום המצב. בהסכם לא הוזכרה אפשרות לקבל החזר כספי במקרה כזה.
בחודש מרץ 2020 הגיעה לפתע מגיפת הקורונה לישראל. בשל כך החלה היערכות חירום במדינה, ולאחריה הגבלות הולכות ומחמירות מידי יום. במחצית החודש הוכרז מצב חירום ונסגרו כל אולמות האירועים.
לפתע פתאום כל התכנונים של תומר ושני השתבשו.
תומר ושני שילמו מקדמה בסך של 50,000 ₪ לאולם האירועים. כאשר החל מצב החירום בוטלו כל האירועים בטווח הקרוב, ומועד חתונתם בוטל.
בנסיבות האלה, תומר ושני אינם מעוניינים עוד לקיים את ההסכם עם אולם החתונות. הם גם חוששים שמא עד המועד החדש שיקבע אולם החתונות יקרוס והם לא יוכלו לקיים את האירוע וגם לא לקבל את כספם. הם מבקשים לבטל את ההתקשרות ולקבל את כספי המקדמה. מאידך, כאמור, ההסכם קובע אחרת – אין להם זכות לקבל כספם חזרה כעת.
*
אמיר הוא בעלים של חברה בע"מ בשם "הכתף הקרה" אשר מייבאת ומשווקת מוצרי אלומיניום. לחברת הכתף הקרה בע"מ יש הסכם עם חברת הגרזן החם בע"מ, שלפיו הכתף הקרה מוכרת רכיבים של חלקי אלומיניום לתעשייה לחברת הגרזן החם, אשר מייצרת חלקי חילוף בענף הרכב.
על פי ההסכם ביניהם בכל ראשון לחודש חברת הכתף הקרה צריכה לספק 20 טון של רכיבי אלומיניום והם חיוניים לעבודת במפעל הגרזן החם (שהיא מפעל חיוני שממשיך לעבוד גם בתקופת החירום).
אמיר היה צריך לספק סחורה בתחילת חודש מרץ אבל בשל הקורונה האספקה של רכיבי אלומיניום שהזמינה מסין עוכבה בנמל בסין. הייתה עצירת פעילות בנמל ואח"כ סגר שהוטל בכל רחבי סין. בהמשך, הסחורה שוחררה לדרכה, בעיכוב של שבועיים, אבל נתקעה בנמל אשדוד, משום שלא ניתן היה לפרוק אותה. שוב בשל הקורונה ולאור הוראות חירום.
אמיר יודע שחברתו הפרה את ההסכם עם הגרזן החם ומבקש עצה משפטית.
*
ככלל, הסכמים יש לכבד וזהו הכללי הבסיסי בדיני חוזים. לכן, כל אימת שאין לצד להסכם עילה בדין לבטל את ההסכם למשל מחמת פגם בכריתתו (כגון בשל הטעיה, טעות, עושק, כפיה וכדומה), יהא עליו לקיימו. יאמר מיד שבאף אחד מהמקרים שצוינו לא התקיים פגם בכריתה, ולכן לכאורה יש צורך לקיים את ההסכם ואי קיומו הוא הפרה שמקימה סעדים משפטיים לטובת הנפגע מכך.
במקרים שצוינו ההפרה או ההפרה הצפויה נכפתה על הצדדים בצורה חיצונית. אף אחד מהצדדים בשני המקרים לא צפה את פריצת מגיפת הקורונה מראש. אף אחד מהצדדים לא יכול היה לצפות אותה מראש. בבת אחת השתנתה תמונת המציאות של כולם.
בנסיבות כאלה עלינו לבחון האם לאור הסיטואציה שנוצרה יש עילה לביטול ההסכם. במקרים בהם מפאת אירוע חיצוני וקיצוני, כמו מחלת הקורונה, שהיא מגיפה עולמית שמשבשת את אורחות המסחר והחיים, בכל התחומים, במדינות רבות בעולם, ואשר כוללת בין השאר הגבלות תנועה במדינות רבות, מניעת התקהלות (לרבות עריכת אירועים) והגבלות מסחריות שונות – יש לכאורה טעם מיוחד שעשוי לסייע בביטול הסכם.
תומר ושני רוצים לבטל את ההסכם ולקבל את כספם חזרה. ההסכם קבע שבמקרה שלא תהיה אפשרות לקיים את האירוע הוא יידחה. לא נקבעה אופציה לביטול הסכם. אבל, מבחינת תומר ושני קיים חשש ממשי, לא מבוטל, שאולם האירועים יקלע לחדלות פירעון עד סיום המשבר, הם יאבדו את כספי המקדמה יאבדו ותיפגע יכולתם לקיים אירוע חלופי. יצוין כי בהיותם נושים לא מובטחים של אולם האירועים, במקרה של חדלות פירעון קימת סבירות נמוכה מאוד שהם יוכלו להחזיר את כספם.
אמיר מבקש למנוע סיטואציה שיוטלו עליו פיצויים מחמת הפרת ההסכם עם הגרזן החם בשל הנזקים שצפויים להיגרם לחברת הגרזן החם מאי קיום ההסכם או בשל הפיצויים המוסכמים שנקבעו מראש בהסכם, במקרה של הפרה.
*
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ("חוק התרופות") עוסק במקרים של הפרת החוזה ובסעדים המשפטיים שיכול צד נפגע לקבל במקרה כזה. ככלל זכאי צד שנפגע מהפרת ההסכם לסעד של אכיפת ההסכם (דהיינו חיוב של הצד המפר לקיים את ההסכם כפי שנקבע) או לסעד של ביטול של ההסכם, ובנוסף זכאי הנפגע לקבלת פיצויים בגין ההפרה (סע' 2 לחוק התרופות).
המקרים המתוארים לעיל, שבהם, מפאת כוח עליון (במקרה זה – מגיפת הקורונה), הופר הסכם (במקרים שתוארו: אולם האירועים לא עמד בהתחייבות לקיים את האירוע במועד הנקוב; אמיר לא יכול לספק את הסחורה במועד), הם מקרים סבוכים, שמחייבים את הנוגעים בדבר לקבל ייעוץ משפטי מתאים מעוה"ד שעיסוקו דיני חוזים וליטיגציה מסחרית, כדי שיוכלו לנתב את דרכם בצורה ראויה.
כפי שצוין לעיל הכלל הוא שחוזים יש לקיים אך בסיטואציה הקיצונית שנוצרה ברור שלא ניתן היה לקיים את ההסכם, מפאת כוח עליון (מגיפה). ההסכם הופר והשאלה מה זכויות הצדדים במקרה כזה.
סיכול חוזה – חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)
ההתייחסות למקרי קיצון כאלה נקבעה בסעיף 18 לחוק התרופות הקובע, כי:
"(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.".
*
תנאי ראשון לסיכול חוזה הוא שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת או לראות מראש את האפשרות שההסכם יסוכל. התנאי השני הוא שהמפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות המסכלות שאירעו לאחר ההסכם. יש צורך ששני התנאים יתקיימו. מגיפת הקורונה יוצרת לכאורה מצבים כאלה, שעולים בקנה אחד עם התנאים הנדרשים, אך הנסיבות סבוכות ויש לבחון כל מקרה לגופו. כך ייעשה גם בית המשפט בבואו לדון במקרים כאלה.
יצוין שרק בית המשפט מוסמך לקבוע שההסכם הופר בנסיבות שאינן מזכות בפיצוי או אכיפה, בשל סיכולו (סעיף 18(א) לחוק התרופות) ורק בית המשפט מוסמך לחייב את הצדדים להשיב את המצב לקדמותו (סעיף 18(ב) לחוק התרופות).
*
במקרה של תומר ושני, האירוע בוטל בשל הקורונה ומחמת הוראות של תקנות שעת חירום, אך אולם האירועים לא ביטל את ההסכם. בנוסף יהיה על בית המשפט לבחון האם תומר ושני יהיו רשאים לבטל את ההסכם מחמת הפרתו או מחמת סיכול (אי קיום האירוע במועד שנקבע), בשים לב לכך שההסכם קבע הוראה שבמקרה כזה ידחה האירוע למועד אחר, כלומר הצדדים צפו מראש שתהיה אפשרות של שינוי המועד מחמת כוח עליון. הם מצאו לכך פתרון בהסכם. פתרון חוזי כזה עשוי לגבור על דיני הסיכול, ומייצר מורכבות מיוחדת, שמחייבת בחינה מעמיקה של הנסיבות והעובדות במקרה הספציפי.
התרופה המשפטית האפשרית עבור תומר ושני עשויה להיות דרך הפעלת סעיף הסיכול, הוא סעיף 18 לחוק התרופות. דרך זו תאפשר להם לקבל חזרה את ששילמו, גם אם לא בוטל ההסכם (שכן לכאורה יש בעייתיות בביטולו בנסיבות שנוצרו). סעיף 18(ב) לחוק התרופות אף יאפשר להם לקבל פיצוי נוסף עבור ההוצאות הסבירות שהוציאו בקשר לאירוע, ככל שבית המשפט ימצא לנכון.
*
גם במקרה של אמיר ועל אף ההפרה של ההסכם מול הגרזן החם סעיף הסיכול, סעיף 18(א) לחוק התרופות, עשוי למנוע את חיובה של חברתו בפיצויים בשל הפרת ההסכם. יחד עם זאת, בשל הנסיבות, יתכן שהחברה תחויב לשאת בשיפוי לחברת הגרזן החם בגין ההוצאות שהוציאה ועל ההתחייבויות שהתחייבה (לרבות כלפי צדדים שלישיים), ככל שהדבר יראה נכון וצודק בנסיבות העניין.
*
דוקטרינת תום הלב
ראוי לציין שבעבר נמנעו בתי המשפט לעשות שימוש בסעיף 18 לחוק התרופות.
כך בין השאר נפסק ע"י בית המשפט העליון שמלחמה הינה אירוע צפוי בישראל, ולכן אפילו היא לא תאפשר שימוש בעילה זו (ראו למשל: ע"א 715/78 אריה כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, פ"ד לג (3) 639). כך גם לא התירו לחקלאים לטעון שבשל פגעי טבע הם לא יכלו לספק פירות הדר, בשל אי ירידת גשמים לא הייתה תבואה, ועוד.
עם זאת, בשנים האחרונות נעשה שימוש בדוקטרינות אחרות כגון תום הלב כדי לתת סעד משפטי במקרים שניתן היה לכנות סיכול חוזה (ראו למשל כב' השופט אנגלרד בע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון).
*
מאחר וכאמור לעיל ישנם פתרונות משפטיים שונים (גם במקרים שצוינו), וישנם גם פתרונות מסחריים אפשריים (שעליהם אעמוד במאמר נפרד), במקרה שהצדדים אינם מעוניינים לנהל הליכים משפטיים, מומלץ שבכל מקרה של הפרת הסכם/חוזה מחמת הקורונה לקבל ייעוץ משפטי מעוה"ד שעיסוקו בתחום החוזים ובליטיגציה מסחרית. עצה משפטית נכונה, מגורם כזה תוכל לחסוך הוצאות כספיות משמעותיות ולחסוך זמן יקר.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. כל האמור בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.