תביעה למתן חשבונות היא תביעה מורכבת וייחודית. על מנת לעשות בה שימוש חייבים להתקיים תנאים מקדימים, עליהם אעמוד במאמר זה.
יחיאל הקים שותפות עם רביד, חבר קרוב שלו במשך למעלה מ- 30 שנה. הם ניהלו אותה במשותף. לימים ביקש יחיאל מרביד לקחת על עצמו את המגעים מול הבנקים ולעסוק בכל העניינים הפיננסיים והתמקד בשיווק.
לאחרונה החל יחיאל לחשוד שרביד אינו מעדכן אותו במלוא הנתונים הכספיים של השותפות ואף נוטל כספים או משתמש בנכסי השותפות לצרכיו האישיים. יחיאל ביקש לרביד למסור לו את כל מסמכי הנהלת החשבונות של השותפות, דיווחים מהבנקים ותקבולים אך רביד מסר לו מידע חלקי. חשדו של יחיאל התגבר, הוא פנה לרואה החשבון של השותפות (חבר של רביד) וביקש ממנו את המסמכים אך הוא אמר לו שללא הסכמת רביד הוא לא יכול לתת שום דבר.
יחיאל פנה למשרדי וביקש לדעת כיצד הוא יוכל לקבל את המידע והמסמכים ומה דרך הפעולה במקרה שרביד ורואה החשבו ימשיכו לסרב להעביר לו את מלוא המידע בקשר לשותפות. מערכת היחסים בין הצדדים היא מיוחדת, יש ביניהם יחסי שותפות (השותפות רשומה), ויש חובות של שותף לשותפו לגבי מסמכים ומידע, שרביד לא יכול להתעלם מהם. מקרה כזה, אם רביד לא ייעתר לפניות של יחיאל אליו, הוא מקרה קלסי של תביעה לצו מתן חשבונות.
מהי תביעה למתן חשבונות?
מתן חשבונות הוא סעד מיוחד שהתפתח במסגרת דיני האמון. ניתן להזדקק לו כאשר שוררים בין הצדדים יחסי אמון המצמיחים לתובע (הזכאי) זכות למתן חשבון מהגורם החב בחובות האמון (האמונאי) ביחס לתקבולים שהתקבלו על ידו במסגרת מערכת האמון.
בתי המשפט יאפשרו לתת סעד של מתן חשבונות כאשר יוכח ע"י התובע כי במסגרת מערכת היחסים בינו לבין צד שלישי יש חשיבות לקבלת מידע ונתונים המצויים בידיעתו של הצד האחר כדי לאזן את היקף הידיעה של התובע ולאפשר לו לקבל כספים שמגיעים לו או לערוך ביקורת על כספים ו/או תשלומים שהוא זכאי לקבל.
כיצד מתנהלת תביעה למתן חשבונות?
תובענה למתן חשבונות ניתן להגיש כתביעה נפרדת (כעילה העומדת בפני עצמה) ללא סעד כספי בצידה או ביחד עם סעד כספי. בד"כ הנטייה שלי תהיה להמליץ ללקוח להגיש את התביעה ביחד עם הגשת תביעה לסעד כספי שלדעת התובע מגיע לו ובסכום שמוערך על ידו, גם כדי לקצר תהליכים וגם לחסוך זמן יקר. ממילא הסעד הכספי תלוי בחשבונות שיוצגו ע"י הצד הנתבע לאחר שיינתן הסעד המתאים, והם ייבחנו באמצעות מומחה.
הוספת הסעד הכספי בתביעה למתן חשבונות מחייבת תשלום אגרה, כמו התביעה רגילה, אך הסכום של האגרה נקבע לפי סכום התביעה המוערך ע"י התובע.
תובענה למתן חשבונות מתנהלת בד"כ בשני שלבים: (א) בשלב הראשון קובע בית-המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית-המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית-המשפט צו למתן חשבונות ועובר ל- (ב) השלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים. רק אחר כך יקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות.
כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים:
התנאי הראשון, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הצד הנתבע שמצדיקה חיוב במתן חשבונות. ישנם סוגים שונים של מערכות יחסים מיוחדות שמקנות זכאות כזו ובין השאר הוכרו בפסיקה ובספרות המשפטית מערכות כגון יחסי שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות. גם יחסי סוכן ספק מקנות לעתים זכות למתן חשבונות. רשימה זו אינה סגורה.
תביעה למתן חשבונות יכולה להיות למשל כאשר הנהנה ביחסי נאמנות תובע את הנאמן לקבל מידע ו/או מסמכים על פירות הנאמנות או את הרווחים שצמחו בשל נכסי הנאמנות. יחסי נאמנות כאלה יכולים להיות במקרה של גוף או אדם שהינו נאמן המחזיק במניות בחברה עבור אדם אחר, שותפים בשותפות (רשומה או לא רשומה), מי שפועל במקרקעין עבור אדם אחר ועוד. גם החזקת נכס כלשהו בנאמנות עבור אדם או עבור גוף (בין נכס דלא ניידי ובין נכס מיטלטלין מכל סוג) תקנה בד"כ זכות לנהנה לדעת ולקבל חשבונות.
במקרים אחרים שותף רשאי לתבוע שותפו כדי לקבל מידע ומסמכים על מצב השותפות (במיוחד במקרים של סכסוכי שותפים שבהם צד אחד מחזיק במידע והצד האחר נותר באפילה) או תובע את חלקו ברווחי השותפות. במקרים רבים סכסוך בין שותפים מתחיל בתחושה של אחד השותפים ששותפו מסתיר ממנו מידע, או נוצרים יחסי כוחות לא שוויוניים, בין אם בשל שליטה של השותף בדיווחים לרשויות המס, או בקשר עם מוסדות פיננסיים או עם לקוחות – שמוליד חוסר ידיעה על היקף ההכנסות וההוצאות של השותפות, ומכאן צורך במתן חשבונות מהצד השני.
חשוב לציין שתביעה של מי שחב בחובות אמון לקבל שכר (למשל תביעה של נאמן מהנהנה) איננה כוללת רכיב של מתן חשבונות. גם אם שכרו של הנאמן משולם לו באחוזים מתקבולים (למשל מהכנסות של פרויקט) היא אינה שונה במהותה מתביעת שכר רגילה של נותן שירותים, והדרך להגיש אותה היא כתביעה חוזית רגילה.
זאת ועוד, תובע איננו רשאי להגיש תביעה למתן חשבונות רק משום שהוא סבור שהצד השני חייב לו כספים או הפר חוזה. תובע איננו רשאי להגיש תביעה מיוחדת זו כדי האם או כמה חייב לו הצד השני. נקודת המוצא כי בתביעות מסוג כזה שאין בהם מערכת יחסים מיוחדת חייב התובע להגיש את תביעתו, כמות שהיא, עם הטענות שלו והסעדים הנדרשים ובית המשפט יברר אותה. לכן, כדי לדעת האם יש מקום להגשת תביעה למתן חשבונות, האם מערכת היחסים מיוחדת ומתקיימים כל התנאים הנדרשים חובה להיעזר ביעוץ משפטי של עוה"ד הבקי בליטיגציה מסחרית. הוא יוכל לחוות דעתו על בסיס מכלול העובדות והנתונים ולחסוך זמן יקר והוצאות ללקוח.
לא אחת נתקלתי במקרים שבהם תוך כדי בירור העובדות בטרם הגשת התביעה התגלו פרטים ונתונים נוספים, כתוצאה מהשיח עם הלקוח, שבגינם התברר כי קיימת מערכת יחסים מיוחדת עם הצד השני וניתן להגיש תביעה כזו. גם במקרה של יחיאל, עליו סיפרתי בהתחלה, יש זכאות להגשת תביעה למתן חשבונות, שתאפשר לו להיפרע על הנזקים.
התנאי השני שעל תובע להוכיח כדי שיזכה במתן חשבונות הוא זכאות לחשבונות או לכספים הגלומים בהם. במסגרת הדיון בבית המשפט די להוכיח שלכאורה עומדת לתובע זכות להשבה ולו גם ביחס לחלק מהסכומים הנתבעים.
לנתבע עומדת הזכות לקעקע בבית המשפט את עילת התביעה ולהראות בין השאר כי לא קיימת מערכת יחסים מיוחדת או שאין עילה למתן חשבונות. בנוסף רשאי הנתבע להוכיח שיש טעמים המצדיקים אי מתן החשבונות כגון חיסיון המסמכים או המידע.
לאחר הגשת החשבונות – אם התובע אינו מודה בנכונותם או ככל שהושמעו השגות לגבי המידע בהם, נערך שלב שני של ההליך המשפטי שבו ידון בית המשפט בטענות הצדדים ויבחן את החשבונות שהוגשו באמצעות מומחה מטעמו. בדרך כלל יבקש התובע מבית המשפט בדיקה עצמאית של המסמכים ע"י מומחה מטעם בית המשפט או מומחה מטעמו, כדי לנתח את המידע הגלום בהם (שהוסתר ממנו). כך למשל, בתביעה נגזרת של בעל מניות מיעוט בחברה או בתביעה בין שותפים, כאשר המידע המבוקש מתגלה לתובע, והוא מבקש לחלץ ממנו את הזכאות שלו או של החברה (לפי העניין). כך גם במקרים אחרים.
חשוב לציין, שלא בכל תביעה יהיה ניתוח על ידי מומחה מטעם בית המשפט וההחלטה על ניסוח הסעד המשפטי, והאופן שבו יוכל התובע להיפרע, היא החלטה בראש ובראשונה של עוה"ד המטפל בתיק, בתיאום עם הלקוח וצרכיו.
בשלב השני של בירור התביעה רשאי התובע לאחר בדיקת הנתונים לכפור בחשבונות בצורה מלאה או חלקית. על מגיש החשבון (הנתבע) לשכנע את בית המשפט כי החשבונות שמסר הינם נאותים ומשקפים את המצב במלואו. לעתים שלב זה מחייב שלב הוכחות נוסף (לרבות הבאת ראיות), וגם סיכומים.במקרים מסוימים יכול בית המשפט להורות על הגשת חשבונות נאותים יותר, להורות לנתבע לערוך מחדש את החשבונות או להורות על מינוי מומחה שיכין עבור הצדדים ובית המשפט את החשבונות, אם לא שוכנע שהחשבונות נכונים ומלאים.
הנטל להוכיח שהחשבונות הינם מהימנים ומלאים מוטל על כתפי הנתבע.
במקרים רבים יטען התובע שהחשבונות "מבושלים" ע"י הנתבע או שאינם משקפים את מלוא התמונה, ואז חובה על הנתבע להוכיח שאין כך הדבר, לרבות באמצעות מומחים. אי עמידה בנטל זה אינה מובילה בהכרח לצו המורה על תשלום סכום כל עוד לא הוכח בראיות מספקות, ולכן קיימת חשיבות של ממש שתביעה מסוג זה תנוהל עבור הלקוח ע"י עוה"ד בקי בליטיגציה מסחרית שיכול לחסוך לו הוצאות וזמן יקר ולנווט את ניהול ההליך כראוי
בתום ההליך כולו, ובהנחה שהתבקש סעד כספי בראשיתו, יפסוק בית המשפט מהו הסעד הכספי שמגיע לתובע על-פי החשבונות המאושרים ועל בסיס ניתוח הראיות בשלב השני לרבות חוות דעת המומחים.
התיישנות בתביעה למתן החשבונות
סוגיית ההתיישנות באופן כללי מורכבת, ומיוחד בתביעות עם יחסים מיוחדים. ישנם חריגים בחוק ההתיישנות לגבי מערכות יחסים כגון נאמנות או במקרים שבהם הנזק לא היה ידוע לתובע (ולא ניתן היה לגלותו), ובמקרים נוספים. ההלכה היא שעילה לצו מתן חשבונות היא עילה מתמשכת ומתחדשת מיום ליום ולכן סוגיית ההתיישנות לגבי תביעה מסוג זה (ואף טענות שיהוי) מחייבות בחינה מדוקדקת של עוה"ד הבקי בדיני ההתיישנות ויכול לסייע ללקוח בהחלטה מתאימה (בין אם הוא תובע או נתבע).
בכל מקרה, הלכה היא שתביעה למתן חשבונות תזכה את התובע, אם יעמוד בתנאים הנדרשים כאמור, בסעד של חשבונות לשבע שנים קודם להגשת התביעה, אם כי ישנם חריגים בעניין זה.
לסיכום, תביעה למתן חשבונות היא תביעה מורכבת וייחודית. ישנם שיקולים כבדי משקל האם להגיש אותה עם סעד כספי כרוך בה או ללא סעד כספי. לעתים היא מוגשת כתביעה ביחד עם סעד הצהרתי, ולעתים עם סעדים אחרים (לרבות מינוי מומחה בית משפט לבדיקת החשבונות). הזכאות למתן חשבונות אינה אוטומטית והיא מחייבת מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים ובחינה של מכלול עובדות ונתונים. מוצע לכל שותף בשותפות, בעל מניות בחברה או נהנה ביחסי נאמנות שמעוניין לבחון את זכויותיו לקבל ייעוץ משפטי מוקדם מעוה"ד שעיסוקו ליטיגציה מסחרית ודיני נאמנות ותאגידים שיכול לחסוך לו זמן רב והוצאות.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. כל האמור בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.