החוק מחייב גישה חופשית למידע ומסמכי החברה לכל בעל מניות, ללא קשר לגודל אחזקתו בחברה. החוק והפסיקה המשפטית מגינים על זכויותיהם של בעלי מניות במיעוט מול בעלי השליטה בחברות הציבוריות. על התפתחות הפסיקה ממניעת "עושק המיעוט" לעבר הכלת מניעת "קיפוח המיעוט", גם אם תקנון החברה לא הופר תוך כדי מהלכיהם של בעלי שליטה כנגד בעלי מניות במיעוט – במאמר שלפניכם
זכויותיהם של בעלי מניות, מכח היותם בעלי אחוזים שונים מהבעלות על חברות, אינן שוות. הזכויות, הסמכויות, חלוקת הרווחים והדיבידנדים, נחלקות בין בעלי המניות השונים לפי גודל אחזקתם במניות החברה, סוג המניות שבידם ואפילו לפי חלוקת תפקידים שנקבעה בתקנון הייסוד של החברה עצמה.
ובכל זאת, חוק החברות הישראל מונה כמה זכויות יסוד המוקנות לכל בעלי המניות בחברות ציבוריות, וגם פרטיות. זכויות אלו, אם הן מופרות, מזכות את הנפגעים ביכולת לפנות לבית המשפט ולבקש הגנה וסעד משפטיים על זכויותיהם.
בעלי שליטה מול בעלי מניות אחרים בחברה ציבורית: זכות הנגישות למידע
אחת מזכויות היסוד העומדת לכל בעל מניות בחברה ציבורית באשר הוא, ללא קשר לגודל אחזקותיו וסוג מניותיו, היא הזכות לקבלת מידע מלא על הנעשה בחברה. זכות זו מקנה לכל בעל מניות כזה את האפשרות לעיין בכל מסמך של החברה, בנתוניה הכספיים ובדו"חות השונים שלה, לרבות אלו המוגשים לרשויות המס ולרשויות אחרות.
שקיפות המידע הזו חשובה מאוד ליכולת של בעלי מניות לקבל החלטות מושכלות באשר להתנהלות החברה, במיוחד כאשר אותם בעלי מניות הינם חברים בדירקטוריון החברה, או שיש להם נציגים בדירקטוריון, האמורים לקבל החלטות ניהוליות מבוססות מידע ונתונים.
במילים אחרות, לבעלי השליטה ו/או למנהלי החברה אין זכות להסתיר מבעל מניות כלשהו מידע יסודי הנוגע לחברה וענייניה, כמו למשל פרוטוקולים של אסיפות כלליות, מרשמים של בעלי המניות, תקנון החברה, דו"חות כספיים ועוד. אי חשיפת מידע זה, ואף לעתים נתונים ומסמכים מהותיים אחרים הינה עילה לפנות לבית המשפט לצורך קבלת סעד משפטי המורה לבעלי השליטה בחברה לחשוף את המידע הדרוש לבעלי המניות.
בעלי שליטה מול בעלי מניות אחרים בחברה ציבורית: העניין האישי
לסוגיית השפעותיו של עניין אישי בקבלת ההחלטות של בעלי שליטה בענייניהם הפנימיים של חברות יש משקל רב בהתדיינות המשפטית בתיקים הנוגעים למחלוקות מסחריות פנימיות בתוך חברות.
הרבה פעמים הדיון על מחלוקת משפטית כלשהי בין בעלי שליטה בחברה לבין בעלי מניות אחרים נסוב על השפעתו של עניין או אינטרס אישי של בעלי השליטה בעת קבלת החלטה מסויימת – למשל, חלוקה דיבידנד מסויים או רווח כלשהו, או חתימה על עיסקה מסויימת שיש להם עניין בה או שמשליכה על בעלי השליטה או מקורביהם בהנהלה הבכירה של החברה.
בתי המשפט עוסקים רבות בסוגייה זו, כדי להכריע האם אינטרס אישי צר של בעלי שליטה השפיע על ההחלטה שקיבלה החברה, או האם היא היטיבה עם קבוצה קטנה של בעלי עניין שיש לה שליטה בחברה, ופגעה באינטרס מובהק של החברה עצמה או של בעלי מניות המיעוט שבה.
על בסיס חוק החברות, ודוקטרינת קיפוח המיעוט נבחנו החלטותיהם של בעלי שליטה בחברות תוך שמירה על מעגל זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט בחברות ציבוריות, משפחתיות ופרטיות.
בעלי שליטה מול בעלי מניות אחרים בחברה ציבורית: מניעת קיפוח המיעוט
בעבר היה נהוג לדון במקרים של "קיפוח המיעוט" בעיקר לגבי מניעת זכויות כספיות או רווחים כספיים מבעלי מניות המיעוט בחברה. אולם הדיון הורחב גם לעניינים שאינם נוגעים ישירות לחלוקת כספים.
בחוק החברות התשנ"ט (1999), נקבע כך:
"הזכות במקרה של קיפוח
- (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך".
חשוב לצטט גם את סעיף 192(ב) לחוק:
"בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".
הפרשנות הרחבה הנתונה לסמכות בית המשפט הינה חריגה ביחס לגישה המשפטית הכללית של אי התערבות משפטית בניהולן הפנימי של חברות, כולל בהחלטות עסקיות של מועצות מנהלים או אסיפה כללית של בעלי מניות.
בהקשר זה, התפתחה בפסיקה גישת "הציפיות הלגיטימיות" של בעלי המניות, אשר אם הן הופרו או מופרות על ידי בעלי השליטה, ייתכן וישנה עילה להגשת תביעה בגין עוולה של קיפוח המיעוט, אפילו אם התנהלות בעלי השליטה אינה נוגדת לכאורה את תקנון החברה או את מסמכי הייסוד שלה. בעניין בכר נ' תמ.מ, הוגדר כך קיפוח המיעוט: " "הביטוי 'קיפוח', שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עמו פרשנות ליברלית המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח. הקיפוח פנים רבות לו, לעתים מתוחכמות ולעתים גבוליות ועל סף הראציונאל העסקי…. (סעיף 191 לחוק החברות) זהו סעיף של קביעת נורמה כללית וגמישה, להתערבות בית המשפט לשם קביעת נורמה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה".
בעלי שליטה מול בעלי מניות אחרים בחברה ציבורית: מבחן הציפיות הלגיטימיות
מבחן "הציפיות הלגיטימיות" של בעלי המניות השונים הינו מטבעו עניין סובייקטיבי, המותאם לאופייה ולהיסטוריה של החברה. מכיוון שקיפוח המיעוט אינו בהכרח נוגד במפורש את תקנון החברה, זוהי סוגיה מורכבת ומשתנה לפי המקרה.
ציפיות יכולות להיות תולדה של התנהלות בעבר, ושבירתן – בעת שינוי פתאומי או שרירותי של התנהלות זו, באופן המקפח את בעלי מניות המיעוט. שינויים כאלו יכולים לשקף הכרח אובייקטיבי עקב מצב כלכלי או עסקי של החברה, או לחילופין ביטוי למאבקי שליטה ופוליטיקה פנימית בתוך החברה.
טבע האדם הוא לצפות לטוב. לא פחות מכך, טבע האדם הוא לא לפעול כנגד האינטרס העצמי שלו – כך שבעלי שליטה נוטים, באופן טבעי, להיטיב עם עצמם לפני שהם מיטיבים עם אחרים בחברתם. על כך דובר כשהזכרנו לעיל את מימד "העניין האישי" בקבלת ההחלטות בחברה.
היבט נוסף שבתי המשפט בוחנים בהקשר זה הינו המצב של החברה בעת קבלת ההחלטות, ומידת הנחיצות העסקית והכלכלית של קבלת החלטות העלולות ליצור קיפוח של בעלי מניות מיעוט בחברה.
בהקשר זה חשוב להזכיר כי החוק אמנם מטיל על התובע להרים את נטל ההוכחה בדבר קיפוחו, אולם נטל זה קל יחסית כאשר בתי המשפט מסתפקים בראיות לכאורה בלבד.
באותה עניין שהוזכר לעיל (בכר נ' תמ.מ), קבע בית המשפט כי "הובאה הוכחה כזו, יעבור הנטל לכתפי הרוב להצביע שפעל כראוי וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח המיעוט". כלומר, מרגע הצגת ראיות לכאורה לקיפוח המיעוט, נטל הוכחת תקינות ההחלטה עובר לבעלי השליטה הנתבעים.
עוד כדאי לציין כי סעיף 191 לחוק החברות יכול לשרת גם בעלי מניות שאינם מיעוט. כך למשל בחברות משפחתיות, בהן לבעל מניות אחד יש 50% ממניות החברה, ולמשנהו יש כמות דומה של מניות – לאף אחד מהם אין רוב בבעלות על החברה, אולם פעילותו של האחד עלולה לגרום לקיפוחו של האחר, ולהקים עילה לתביעה בגין אותו סעיף.
לסיכום, אם הנכם בעלי מניות בחברה מסוימת, ואתם סבורים שקופחתם על ידי בעלי השליטה בחברה עליכם לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ מעוה"ד הבקיא בדיני החברות ובליטיגציה מסחרית ויוכל לשמור על זכויותיכם ולהגן עליכם.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. השמות הנקובים בדוגמא בדויים. כל האמור לעיל בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.