תביעה נגזרת הינה תביעה נגד צד שלישי או נגד גורמים בחברה עצמה, שבה בעלי מניות או דירקטורים (בחברה ציבורית או פרטית) יכולים להגיש בשמה של החברה, במקרה של עילת תביעה שנגרמה לדעתם כלפיה. זאת, במצב מיוחד בו הנהלת החברה או הדירקטוריון שלה לא מגישים תביעה בשל שיקולים לא ענייניים. על מנת להגיש תביעה מיוחדת וחריגה כזו, יש לבקש את אישור בית המשפט. מאמר על סוג מיוחד וחריג של תביעות.
עולם דיני החברות הינו עולם מסובך ומרתק, היוצר לפעמים מצבים מיוחדים וחריגים, המוליד תביעות נדירות המגיעות לשולחן בתי המשפט השונים במדינת ישראל.
חברות רבות נקלעות לסכסוכים משפטיים או מול גורמים חיצוניים להן, כגון לקוחות וספקים, או מול גורמים בתוך החברה, כגון סכסוכים בין בעלי שליטה, בין החברה לבין גורמים בהנהלתה או אפילו מול חברי הנהלה (דירקטוריון) מסוימים.
בעוד סכסוכים כאלו לא פעם מגיעים אל תוך כותלי בתי המשפט השונים, לא פעם גם קורה מצב הפוך: למרות שיש עוולה ברורה שנעשתה כלפי החברה, החברה מסרבת להגיש תביעה על מנת לתקן אותה – בגלל שהנפשות הפועלות בה מונעות הגשת תביעה כזו, או בגלל מחדלים אחרים בעשייתם או אי עשייתם של קברניטי החברה.
הגשת תביעה נגזרת
אחד מסוגי התביעות החריגות בעולם המסחרי ובדין המסחרי הינו כל הנושא של הגשת תביעה נגזרת. תביעה נגזרת הינה תביעה המוגשת לבית המשפט על ידי בעל מניות או אחד או יותר מחברי הדירקטוריון, בשמה של החברה עצמה, במצב שבו החברה לא הסכימה להגיש את התביעה.
לכל הדעות, זהו מצב חריג ביותר. לכאורה, על החברה עצמה היה להגיש את התביעה, בהנחה שהטענה לעוולה שבוצעה נגדה יכולה להימצא כמוצדקת וברת-הוכחה. אין זה תפקידם המפורש של בעלי מניות להגיש בשמה של החברה תביעות מסוג זה.
אלא מאי?
לא פעם החברה מסרבת להגיש תביעה כזו – למשל, אל מול לקוח גדול המהווה חלק חשוב מסך הכנסותיה, החייב סכומי כסף גדולים לחברה ומסרב לשלמם בזמן; הנהלת החברה חוששת להגיש תביעה כנגד לקוח כזה, מחשש שיאבדו אותו כלקוח בהמשך.
מקרה אחר בו חברה עלולה שלא לבקש סעד משפטי כנגד המבצעים עוולה כנגדה הינו בעת שמבצעי אותה עוולה הינם בעלי השליטה בה או בכירים בחברה עצמה, כגון מנכ"ל או חבר דירקטוריון בכיר. ייתכן שאותם גורמים שצריכים להיתבע מחזיקים בעמדות כח בכירות בחברה, ומן הסתם הם בולמים כל ניסיון של החברה לתבוע אותם לרבות בשל הפרת חובת הנאמנות או הזהירות שלהם כלפי החברה.
במקרה כזה, שמורה בחוק הזכות לבעלי המניות או דירקטורים להגיש תביעה בשמה של החברה, תחת ההגדרה של "תביעה נגזרת", בכפוף לאישור בית המשפט.
היכולת המוקנית בחוק לחברי הנהלה בחברות ציבוריות ופרטיות, החוסים תחת תפקידם הרשמי כדירקטורים בחברה, נגזרת מחובת הנאמנות הקבועה בחוק החברות של אותם דירקטורים לאינטרסים של החברה. כמו כן, זכויות הקניין של בעלי המניות בחברה, המבקשים להגן עליה ועל נכסיה, מאפשרים להם להגיש תביעה נגזרת בהתאם לחוק ובכפוף לאישור בית המשפט.
תביעה נגזרת – טעונה אישור של בית המשפט
חשוב לומר כי הליך של תביעה נגזרת הינו חריג ונדיר, ואינו פשוט בכלל. למעשה, יש שני שלבים עיקריים בהגשתה של תביעה נגזרת: השלב הראשון הינו בקשת אישור מבית המשפט להגיש את התביעה.
גם שלב זה דורש הליכים מקדימים, שהעיקרי שבהם הוא הגשת דרישה בכתב אל החברה להגיש תביעה בעצמה כנגד אלו שגרמו או גורמים לה נזק או עוול. רק לאחר סירוב מתועד בכתב של החברה לעשות כן, יוכלו מגישי התביעה לבקש את אישור בית המשפט להגיש בעצמם תביעה נגזרת בנושא. בנוסף פעמים רבות לפני הגשת תביעה נגזרת מתקיים הליך מקדים של דרישה לקבלת מסמכים שיאפשרו את הגשת התביעה.
ישנם שני חריגים בחוק בהם אין צורך בהגשת דרישה מן החברה להגיש את התביעה, בעיקר בעת שהבקשה כוללת דרישה לתבוע גורמים בכירים בחברה עצמה: סעיף 194(ד) לחוק החברות מונה שני מצבים בהם לא צריך לפנות לחברה בדרישה לתביעה נגזרת: כאשר ברור שמי שאמור להחליט על הגשת התביעה (הדירקטוריון) לא יגיש תביעה בשל טעמים אישיים או ניגוד עניינים כי התביעה תהיה כנגד הדירקטוריון עצמו או כנגד חברים בכירים בתוכו; או כאשר הדרישה להגיש תביעה תפגע באפשרות לקבל את הסעד.
בשלב בירור הבקשה לאשר תביעה נגזרת, שומע בית המשפט את הצדדים השונים, כאשר מצד אחד ישנם המבקשים (שהם התובעים לעתיד) – הלוא הם אותם בעלי מניות או חברי דירקטוריון הסבורים כי נעשתה פגיעה משמעותית בחברה וכי יש לתקנה באמצעות תביעה בשם החברה כנגד צד שלישי – ומן הצד השני, החברה עצמה, הסבורה כי אין צורך בהגשת תביעה שכזאת, מטעמים שעליה להציג בפני בית המשפט.
כאן, חובה על התובעים להציג "ראיה לכאורה" להצדקת טענותיהם כנגד נשואי התביעה הנגזרת, ולהצדיק באמצעותה את הצורך בהגשת התביעה על אף סירובה של החברה להגישה כנגד אותם גורמים שהזיקו לה לכאורה.
רק לאחר שמיעת הצדדים והבאת טענות וראיות בדיון מקדמי זה, על בית המשפט להכריע האם לאשר את הבקשה להגשתה של תביעה נגזרת או לדחות אותה.
למה הדבר דומה? קצת בדומה להגשת תביעות ייצוגיות, גם כאן הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה אוטומטית ואינה מאושרת בקלות. בית המשפט מקשיב לשני הצדדים, ומנסה לשקול לכאן ולכאן את השיקולים שבטענותיהם, תוך שטובת החברה המדוברת לנגד עיניו.
אישור תביעה נגזרת ופסיקת הוצאות לתובעים
אם וכאשר בית המשפט אישר הגשתה של תביעה נגזרת, מתחיל הליך נפרד למעשה של הגשת התביעה בפועל בשמה של החברה נגד אותם גורמים שלדעת מגישי התביעה גרמו נזק או עוולה לחברה עצמה.
הליך משפטי זה מתנהל כאילו החברה עצמה הגישה את התביעה, למרות שהוא לא פעם מנוהל בפועל על ידי מגישי התביעה הנגזרת עצמם. למעשה, השליטה במושכות התביעה היא של מגישיה, ולא של החברה עצמה – על מנת למנוע ניגוד עניינים בהחלטות הקשורות בעצם התביעה, מצד אותם בעלי שליטה או עמדות כח שסירבו מלכתחילה להגישה.
כאן נשאלת השאלה למי פוסקים הוצאות משפט בהליך שכזה?
בתי המשפט הכירו בתפקידם המיוחד של חברי הנהלה הטורחים להגיש תביעות מורכבות כאלו, כאשר הנהלת החברה בה הם משמשים כדירקטורים לעומתית ומקשה עליהם. בהנחה שעצם הבקשה להגשת התביעה הנגזרת אושרה על ידי בית המשפט, כלומר, נמצאה עילה מספקת להגשתה למרות התנגדות בעלי החברה או מנהליה, בתי המשפט גם הכירו במידה מסוימת בכך שיש לפצות על הוצאותיהם הפרטיות של אותם חברי הנהלה בהגשת התביעה.
במקרים כאלו בתי המשפט פסקו הוצאות לטובתם, במיוחד אם התביעה בסופו של דבר התקבלה והתובעים ניצחו בתיק, אם כי חשוב גם לומר, כי הוצאות אלו בדרך כלל היו מזעריות ביחס לפיצוי שנקבע לחברה בשמה הוגשה התביעה הנגזרת.
תביעה נגזרת – תקדימים: IDB ועוד
תביעות נגזרות הן בדרך כלל נחלתן של חברות פיננסיות גדולות וחזקות, אשר הדירקטורים בהן מבקשים לשפר את המשטר התאגידי בתוכן באמצעות הגשת התביעות. בתביעות בחברות כאלו, בדרך כלל, יש עניין ציבורי רב וגם היקף כספי לא קטן.
לכן לא פלא כי בנקים, חברות ביטוח וחברות אחזקה גדולות "מככבות" ברשימת התביעות הנגזרות שהוגשו בישראל בשנים האחרונות. כך למשל, הוגשה תביעה על ידי בעל מניות בחברת IDB אחזקות (בשליטת נוחי דנקנר בזמנו) כנגד שורה של דירקטורים ובעלי מניות השליטה בשל קניית "גנדן תיירות"; במקרים אחרים בית המשפט לא אישר הגשת תביעה נגזרת כנגד אלרוב בפרשת מימון רכישה של חברת בת של אקירוב; הוגשה בקשה לתביעת נגזרת כנגד חברת הביטוח "הפניקס" על רקע טענה של שיווק פוליסות ביטוח שאינן עומדות בדרישות החוק; מאידך אושרה פשרה בתביעה נגזרת כנגד בנק מזרחי-טפחות בפרשת העלמת המס בארה"ב; בנוסף הוגשה בקשה לתביעה נגזרת כנגד "אל-על" כנגד בעלי השליטה בחברה; ועוד.
ללא כל ספק, תביעה נגזרת היא הליך מורכב, הכולל בתוכו התנגשות כוחות בתוך חברות, כאשר בדרך כלל מדובר בחברות גדולות וחזקות במיוחד ובסכומים כסף גדולים ומשמעותיים. יש חשיבות לדרך הגשת התביעה, לראיות המוצגות בה וכמובן לניהול שני השלבים השונים של התביעה – שלב הגשת הבקשה להגשת תביעה נגזרת בפני בית המשפט, ואחר כך שלב ניהול התביעה עצמה – על מנת להגביר את הסיכוי לנצח בה ולקבל את הסעד המשפטי המבוקש.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. השמות הנקובים בדוגמא בדויים. כל האמור לעיל בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.