דויד הוא תושב ארה"ב המחזיק במניות בחברה פרטית המאוגדת בישראל. בחברה ישנם 10 בעלי מניות כולל דויד שמחזיק ב- 15%
מהון המניות של הנפרע של החברה. הוא מחזיק במניות מיעוט מבין בעלי המניות בחברה. אין לדויד נציג בדירקטוריון החברה, וגם הוא עצמו איננו נמנה על הדירקטורים בה. דויד פנה למשרדי וביקש לדעת מהן זכויותיו כבעל מניות (מיעוט) בחברה, איזה מסמכים הוא אמור לקבל מדירקטוריון החברה מידי שנה, ואיזה מידע חובה על החברה לספק לו לאור החזקתו במניותיה.
סעיף 183 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 ("חוק החברות") קובע כי זכויותיו של בעל מניות בחברה פרטית או ציבורית קבועות בתקנון ההתאגדות של החברה ("תקנון החברה") ובחוק החברות ולפי כל דין.
במקרים רבים תקנון החברה הוא תמציתי ויונק את מרבית הוראותיו המהותיות מחוק החברות. לכן לא נמצא בו הוראות אופרטיביות לרבות לגבי זכויות בעלי המניות, אלא בעיקר פרטים כגון שם החברה, מטרותיה של החברה, הון המניות של החברה ועוד. כך היה גם בחברה שבה לדויד יש מניות: התקנון היה תמציתי, ועל כן התשובה לשאלותיו של דויד מצויה בראש ובראשונה בסעיף 184 לחוק החברות.
זה המקום לציין שבמקרים רבים בעל מניות מכהן גם כדירקטור בחברה. במקרה כזה כהונתו כדירקטור מקנה לו נגישות למידע ומסמכים רבים נוספים כגון החלטות דירקטוריון החברה, העתקים של פרוטוקולים מישיבות של דירקטוריון החברה, הודעות וזימונים לגבי ישיבות הדירקטוריון והתנהלותה של החברה ועוד מסמכים רבים נוספים. במקרה שהובא בפנינו דויד לא היה דירקטור אלא בעל מניות בלבד, ולהלן נתייחס לזכויותיו ככזה.
רשימת המסמכים שבעל מניות בחברה זכאי לקבל
סעיף 184 לחוק החברות קובע רשימה של מסמכים מהותיים שבעל מניות בחברה (פרטית או ציבורית) זכאי לקבל לעיונו לגבי החברה. וזו לשונו של סעיף 184 לחוק החברות:
"לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן:
(1) פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, כאמור בסעיף 90;
(2) מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים כאמור בסעיף 129;
(3) מסמך שברשות החברה, כאמור בסעיף 185;
(4) תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187;
(5) כל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק זה ולפי כל דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם החברות או ברשות ניירות ערך, לפי הענין."
נבחן אפוא את רשימת המסמכים האמורה:
(א) פרוטוקולים של האסיפות הכלליות כאמור בסעיף 90 לחוק – חברה חייבת לערוך פרוטוקולים של ההליכים המתנהלים באסיפה הכללית של בעלי המניות שלה. חובה עליה לשמור את הפרוטוקולים במשרדה הרשום לתקופה של שבע שנים ממועד האסיפה. הפרוטוקול של האסיפה הכללית צריך להיחתם ע"י יו"ר האסיפה הכללית, ולאחר שנחתם המסמך מהווה ראיה לכאורה לאמור בו. חובה על החברה לשמור מרשם של הפרוטוקולים מהאסיפות הכלליות שלה במשרדה הרשום, וחובה עליה לאפשר לכל אחד מבעלי המניות שלה לעיין במרשם זה ולקבל העתק ממנו ומכל פרוטוקול כאמור (והוא יישלח לכל בעל מניה שביקש זאת).
(ב) מרשם בעלי המניות ומרשם בעלי המניות המהותיים כאמור בסעיף 129 לחוק – חברה חייבת לנהל מרשמים של בעלי המניות שלה, ולכלול בו ביחס לכל המניות שלה את שמו של כל בעל מניות, מספר ת"ז ומענו כפי שנמסרו לה, את כמות המניות שבבעלות של כ"א מבעלי המניות ואת סוגי המניות של כל בעל מניה לרבות ערכן הנקוב אם קיים (ואם יש חוב על חשבון התמורה שנקבעה למניה – לציין מה הסכום שטרם שולם בגינה), את תאריך ההקצאה של המניות או מועד העברתן לבעל המניות, לפי העניין. אם המניות בחברה סומנו במספרים סידוריים חובה על החברה לציין ליד שם בעל מניה את מספרי המניות הרשומות על שמו. בנוסף, על החברה לציין במסגרת המרשם האם יש מניות רדומות ואת מספרן והתאריך שבו הפכו לרדומות. אם בעל המניות מחזיק במניות בנאמנות – תציין זאת החברה במרשמיה.
(ג) מסמך שברשות החברה לפי סעיף 185 לחוק החברות – לבעל מניות בחברה יש אפשרות לדרוש מהחברה לעיין במסמכים שנמצאים ברשות החברה ונוגעים לפעולות או עסקאות הטעונות אישור של האסיפה הכללית (בעיקר עסקאות בעלי עניין או התקשרויות של החברה עם נושאי משרה, דירקטורים וגופים קשורים), וכן מסמכים שקשורים לקבלת החלטה בעניין המצוי על סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה, כאשר מדובר בחברה פרטית.
עם זאת, להבדיל מהזכות לקבל את מרשם בעלי המניות, החלטות האסיפה הכללית ודו"חות כספיים מבוקרים (כמפורט להלן), במקרה של דרישה לקבלת המסמכים האמורים בסעיף 185 לחוק רשאית החברה לסרב להעברת המסמכים (סעיף 185(ב) לחוק החברות) אם לדעתה של החברה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה. זו הסיבה שחובה על מבקש המסמכים לחשוף את העילה לדרישתו.
על אף שפעמים רבות בעל המניות פועל בתום לב ומטרת הדרישה למסמכים היא לחשוף עניינים שאינם לטובת החברה (לרבות עסקאות בעלי עניין שלא קיבלו אישורים ו/או התנהלות בדרך שפוגעת בטובת החברה או זכויותיה) – במקרים רבים תסרב החברה (מטעמים לא לגיטימיים) לחשוף בפני בעל מניות את המסמכים המבוקשים לפי סעיף 185 לחוק החברות, ויהיה צורך לנהל הליך משפטי בעניין זה.
זו הסיבה שמומלץ מאוד לבעל מניות בחברה (פרטית או ציבורית) שבכוונתו לדרוש ממנה מסמכים כאלה להתייעץ קודם לכן עם עוה"ד שעיסוקו ליטיגציה מסחרית, אשר יוכל לנסח עבור בעל המניות את הדרישה בצורה מקצועית ויעילה, לחסוך לו הוצאות כספיות וזמן יקר ולתת לו ייעוץ משפטי נכון על זכויותיו כבעל מניות לקבלת המסמכים המבוקשים והסיכויים לכך, לרבות הליכים משפטיים שאולי יידרשו לשם כך.
(ד) תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187 לחוק החברות – כל בעל מניה בחברה זכאי לקבל מהחברה לפי בקשתו העתק מתקנון החברה ובחברה שאינה תאגיד מדווח (דהיינו חברה שחוק ניירות ערך לא חל עליה) גם העתק של הדו"חות הכספיים של החברה, שאושרו ע"י דירקטוריון החברה והכוללים את ההסברים של הדירקטוריון לגבי אירועים ושינויים שחלו במצב עניני החברה ושהשפיעו על הדו"חות.
(ה) כל מסמך שעל החברה להגיש לפי חוק החברות ולפי כל דין לרשם החברות או לרשות לניירות ערך, העומד לעיון הציבור ברשם החברות או ברשות ניירות ערך, לפי העניין – מדובר בסעיף סל כללי שלפיו זכאי בעל המניות לעיין במסמכים שחובה על החברה להעביר לרשויות כאמור. בין השאר ניתן למצוא ברשימה זו את המסמכים להלן: החלטות מהותיות של החברה שחובה עליה לעדכן את רשם החברות, דיווחים שנתיים לרשם החברות, דיווחים על שינויים בהרכב בעלי המניות או הרכב הדירקטוריון, שינוי מען רשום ועוד.
זכויות נוספות של בעל מניות בחברה
חוק החברות קובע מספר זכויות נוספות של בעל המניות בחברה, מלבד הזכות לקבלת מסמכים לפי סעיף 184 לחוק.
(א) כך למשל, סעיף 186 לחוק החברות קבע את זכותו של בעל מניות שמחזיק 10% או יותר מכוח ההצבעה בחברה לקבל מרואה החשבון של החברה הודעה מאושרת הכוללת פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מן הדירקטורים שלה וכן את ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה החברה (לרבות לעניין תנאי פרישה) בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דו"חות כספיים של החברה, לרבות תשלומים שקיבל דירקטור כנושא משרה בחברת בת של החברה. מדובר במסמכים מהותיים שיכולים לשקף את דרך התנהלותה הכספית של החברה, לרבות יישום של החלטות לגבי עסקאות בעלי עניין.
ביחס לדרישה זו רשאי דירקטוריון החברה לסרב להעברת הנתונים, אם הוא מצא שהדרישה מוגשת שלא בתום לב. יחד עם זאת, השאלה האם מדובר בחוסר תום לב אם לאו מחייבת בחינה אובייקטיבית, וכפי שצוין לעיל, פעמים רבות דירקטוריון החברה יסרב לדרישה כזו מטעמים לא עניינים שיקבלו כסות של מניעים לגיטימיים, דבר שיחייב פניה מתאימה לקבלת סעד משפטי. ושוב, גם בדרישה כזו מומלץ להתייעץ מבעוד מועד עם עוה"ד שעיסוקו ליטיגציה מסחרית כדי לחסוך זמן והוצאות, ולקבל תוצאה יעילה.
(ב) זכות מהותית נוספת שכל בעל מניה זכאי לה הוא השתתפות באסיפה הכללית והזכות להצביע בה (זכות זו כפופה להוראות תקנון החברה שיכול לקבוע זכויות ההצבעה שונות שיהיו צמודות לכל סוג מניה ובכך לתת כוח עודף או להפחית כוח של בעלי סוג מניות).
חוק החברות קובע כי בעלי מניות רשאים לערוך ביניהם הסכמי הצבעה (בכפוף לחובות המוטלות עליהם לפי חוק החברות לרבות חובת ההגינות – מקום שמדובר בבעל שליטה או במינוי דירקטורים או בהצבעה שבעל המניות עשוי בהתנהלות להכריע בה), וכן חובה עליו להתנהל בתום הלב ובדרך מקובלת).
(ג) אחת הזכויות החשובות ביותר של כל בעל מניה היא לקבל דיבידנד, אם דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד, לפי סעיף 306 לחוק החברות הקובע הוראות לכך. הזכות לקבלת דיבידנד כפופה לזכויות שצמודות לכל סוג מניה (וישנן מניות שמאיינות זכות זו בהתאם לתקנון החברה או לעתים קובעות הוראות כי בעל מניה זכאי לסכום מסוים או למכפלת סכומים). ישנם סכסוכים משפטיים רבים בין בעלי מניות מיעוט בחברה לבין בעלי השליטה בחברה הנסובים על אופן השימוש בסמכותו של הדירקטוריון לחלוקת דיבידנד.
(ד) פעמים רבות נעשה שימוש לרעה בסמכות זו ע"י בעלי השליטה שכן חלוקת הדיבידנד היא האמצעי הכלכלי המשמעותי שמכוחו נהנה בעל המניה מהשקעתו בחברה. בעלי השליטה ערים לכך ויש מקרים שבהם יעשו שימוש לרעה בסמכות זו המוקנית לדירקטוריון (שנמצא לרוב בשליטתם) ויפעילו לחצים על בעלי מניות המיעוט כדי לזכות בהישגים בקשר לניהול החברה או ענייניה לרבות אישור של עסקאות בעלי עניין. מדובר בהתנהלות פסולה. אמנם חלוקת הדיבידנד בכלל וההחלטה על היקף החלוקה הינה בסמכות הדירקטוריון, אך ההלכה הפסוקה קבעה מבחנים לכך (לרבות הפעלת כלל "שיקול הדעת העסקי"). ישנם מקרים שבהם התנהלות הדירקטוריון חורגת מעקרונות אלו והיא תהווה קיפוח של בעלי מניות המיעוט בחברה, ותקנה להם זכות לקבלת סעדים משפטיים בגינה.
לסיכום, לבעל מניות בחברה ישנן זכויות הקבועות בתקנון החברה, ובחוק החברות. עמדנו על העיקריות שבהן. לעתים בעל מניה בחברה נתקל "בקיר חוסם" שמונע את מימוש זכויותיו, בשל התנהלות בעלי מניות הרוב או בשל התנהלות דירקטוריון החברה. מוצע לכל בעל מניה המבקש לממש את זכויותיו בין השאר לקבלת מידע ומסמכים, השתתפות באסיפות הכלליות וחלוקת דיבידנד, לקבל ייעוץ משפטי מתאים של עוה"ד שעיסוקו ליטיגציה מסחרית ודיני חברות שיכול במקרה של התנגדות או הפרה של זכויותיו לסייע לו ולחסוך זמן רב והוצאות.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. כל האמור בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.