בוררות הינה סוג של הליך משפטי שבו מיישבים סכסוכים באמצעות גורם אובייקטיבי שמתמנה לשם כך ע"י הצדדים, ואשר תפקידו להכריע במחלוקות שביניהם. ההליך מתנהל במשרדו של הבורר או בכל מיקום נייטלי והוא שונה מהליך שמתנהל בבית המשפט.
יתרונות הבוררות
יתרונותיה של הבוררות הן רבים ולכן כיום ישנה מגמה להעביר את הסכסוכים להתדיינות בצורה אלטרנטיבית בפני בורר, תחת ניהול הליך בבית המשפט.
שלושה יתרונות מרכזיים יש לבוררות על פני הליכים אחרים כולל בבית המשפט: (1) דיסקרטיות ההליך (2) מהירות ההכרעה (3) היכולת של הצדדים עצמם להשפיע על זהות הגורם שיכריע במחלוקת ביניהם.
דיסקרטיות – משום שההליך בפני הבורר אינו חשוף לצדדים שלישיים, הוא סודי והצדדים יכולים לנהל אותו מבלי ידיעה או מעורבות של צדדים אחרים. להבדיל מהליך בבית המשפט שהוא פומבי על פי חוק (למעט במקרים של דיונים בדלתיים סגורות), ההליך בבוררות ידוע רק לצדדים ולבורר, ואין נוכחות של צדדים אחרים בו. הדבר מאפשר לנהל את ההליך בצורה נטולת השפעות זרות מסוגים שונים. פעמים רבות זו תהיה האופציה המועדפת על חברות וגופים עסקיים, אנשי עסקים ומי שמבקש לשמור על סודיות ההליכים.
מהירות הכרעה – משום שבכוחו של הבורר לנהל את ההליך בצורה מהירה, ולעשות שימוש בכלים משפטיים שיאפשרו בירור והכרעה מהירים.
היכולת של הצדדים להשפיע על הליך הבוררות – הבורר נבחר על ידי הצדדים באופן אישי או במנגנון שהצדדים בוחרים בו. להבדיל מבית המשפט שבו אין אפשרות להחליט מי השופט/ת שיישב בדין, בבוררות יש לצדדים כוח רב בהקשר זה.
מהלך הבוררות
כל בוררות מתחילה בהסכם בין הצדדים שקובע את הבוררות לצרכי פתרון המחלוקות וקובע גם מה המחלוקות שיידונו בבוררות, ולעתים גם מה הסמכויות של הבורר, כיצד תתנהל הבוררות ועוד.
פעמים רבות מדובר בסעיף בוררות (או קבוצת סעיפים) בתוך הסכם ארוך יותר שמסדיר עניינים שונים שבין הצדדים ובמסגרתו נקבע מנגנון הבוררות. כך לדוגמא ניתן למצוא פעמים רבות סעיפי בוררות בהסכמים למתן שירותים, הסכמי קבלנות, הסכמי שיתוף, הקמת שותפות, הסכמי מייסדים ועוד.
כל אדם יכול לשמש כבורר ולפיכך, בורר אינו חייב להיות עורך דין. עם זאת, מומלץ לבחור באדם מקצועי, שיש לו גם היכרות עם החוק, אך גם עם נורמות השוק בתחום הסכסוך. מומחה בתחום מסוים יכול לשמש בורר, כמו גם איש עסקים, עורך דין, או כל אדם מן השורה. רצוי לבחור בורר שיש לו ניסיון וזיקה לתחום הסכסוך, אשר עבר הכשרה מסוימת לבוררות.
סדרי הדין בבוררות בדרך כלל גמישים יותר, ונתונים יותר לשליטת הצדדים. אם לא הוסכם במפורש בין הצדדים על כללים שונים, קובע חוק הבוררות שורה של כללים החלים על כל בוררות, ומסדירים את ניהול ההליך, לרבות הליכים מקדמיים, חקירת עדים, משך זמן הבוררות וכיוצא בזה.
כללים אלו מצויים בתוספת הראשונה לחוק. בוררויות אינן חייבת דיון והכרעה על פי הדין המהותי (אלא אם הצדדים קבעו זאת או אם נקבעה זכות ערעור). הבורר חייב לנמק את הפסק כל עוד לא קבעו הצדדים אחרת.
מה קורה לאחר פסק הבוררות
הכרעת הבורר כמוה כהכרעה בהליך שיפוטי בבית המשפט. לעתים יש צורך בהליך נוסף לאישור פסק סדר הבוררות (במקרים שבהם רוצים לאכוף אותו ויש צורך בהפעלת כלים משפטיים כגון הליכים בלשכת ההוצאה לפועל).
במדינת ישראל המגמה היא להרחיב את השימוש בבוררויות ועל כן חוק הבוררות צמצם את האפשרות לתקוף את פסק בוררות בבית המשפט למקרים חריגים שנקבעו בו והפרשנות שניתנה להם ע"י בתי המשפט היא מצומצמת.
עם זאת, בשנים האחרונות נעשו מספר תיקונים לחוק הבוררות שלאחריהם אפשרי גם להגיש ערעור על פסק הבוררות בפני בורר נוסף (על הצדדים לקבוע זכות זו מראש בהסכם הבוררות) או לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט (אם נפלה טעות משפטית בוטה שגרמה עיוות דין).
חשוב להדגיש, שהפניה לעוה"ד שעוסק בדיני הבוררות חיונית כבר בראשית סכסוך עוד לפני שהצדדים ממנים את הבורר, משום שהיא מאפשרת ללקוח לשמור על האינטרסים שלו במינוי בורר מתאים, ולהגדיר בצורה נכונה את מהות המחלוקות שבפני הבורר, וכך היא מסייעת לנהל הליך בוררות מקצועי, ענייני ויעיל וחוסכת ללקוח זמן יקר וסכומי כסף ניכרים.
הליווי של עוה"ד העוסק בתחום הבוררות חיוני לאורך כל ההליך כשם שהדבר נדרש בהליך בבית המשפט. רק עוה"ד כזה יכול לייצג נאמנה את ענייני הלקוח ולהביא את טענותיו בצורה מקצועית, מאפשר קבלת החלטות נכונות עבור הלקוח, ומביא תוצאה משפטית רצויה.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. כל האמור בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.