אגודות שיתופיות הינן ישויות משפטיות "משונות": יש להן מאפיינים המזוהים בחלקם עם עמותות ללא מטרות רווח, ובחלקם מאפיינים של חברות עסקיות המחלקות רווחים ודיבידנדים לחברים בהן. "יצור הכלאיים" המוזר הזה, שנוצר באופן חוקי בישראל המנדטורית כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, שונה מחברה בע"מ הן באופן הפעילות, הן במעמד החוקי של בעליו והן בדרך חלוקת הכנסות ורווחים בין החברים. בין אגודה שיתופית וחברה בע"מ, לפניכם ההבדלים החשובים שיש לדעת.
העולם התאגידי הישראלי הינו ייחודי למדי מנקדות מבט משפטית. ישנן בתוכו לא מעט ישויות שהתפתחו כתוצאה מההיסטוריה של החברה הישראלית, עוד מהתקופה של טרום הקמת המדינה והיישוב היהודי בארץ ישראל.
אחת הישויות המשפטיות הידועות ביותר עוד מתקופת טרום הקמת המדינה הינה האגודה השיתופית, שעל בסיסה התפתחו צורות יישוב כגון הקיבוץ והמושב השיתופי. מה שפחות ידוע לרוב הציבור הוא העובדה כי האגודות השיתופיות בארץ ישראל עוגנו כבר בחוק המנדטורי הבריטי, שנועד להסדיר את אותן צורות יישוב ולנהל מחלוקות בתוכן באופן משפטי מסודר.
החוק הישראלי, עם הקמת המדינה, אימץ את החוק המנדטורי, שהגדיר אגודה שיתופית כ"אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה".
אגודה שיתופית – תפיסת חיים ערכית שתורגמה להגדרה משפטית
החוק המנדטורי, באופן מפתיע, אימץ קודם כל ההגדרה הערכית העצמית של מקימי הקיבוצים והמושבות השיתופיות. השיתוף והשיוויון, שבבסיס תפיסת העולם הערכית הזו, היא גם בסיס הקמתן של אותן אגודות שיתופיות.
מכיוון שמוסדות הציונות שניהלו באותה עת את היישוב היהודי בארץ ישראל היו ברובם הגדול סוציאליסטיים בהשקפתם, הגדרה זו תאמה גם את תפיסת העולם המשפטית של מקימי היישובים והאגודות השיתופיות באותה התקופה.
מנקודת מבט משפטית, אגודה שיתופית הינה שוויונית, כלומר אין בה בעלי שליטה או מניות. במילים אחרות, לכל חבר באגודה השיתופית יש משקל וכוח שווה ליתר החברים בה. כמו כן, הבעלות על קניינה של אותה אגודה הינה משותפת ונחלקת באופן שווה בין החברים בה.
אגודה שיתופית לעומת חברה בע"מ – מטרות רווח לעומת חלוקת רווח
כאן המקום לומר כי אגודות שיתופיות, במידה מסוימת, חולקות גם תכונות ומאפיינים משותפים עם סוג אחר ונפוץ של ישויות משפטיות בעלות אופי עסקי – הלוא היא החברה בע"מ.
חברה בע"מ, על פי הגדרתה המשפטית, הינה התאגדות בעלת תוקף משפטי המוקמת על ידי אדם אחד או יותר, לצורך הפקת רווח כספי בדרך חוקית. הקמתה של חברה בע"מ טעונה רישום אצל רשם החברות, בדומה לאגודות שיתופיות הטעונות רישום אצל רשם האגודות השיתופיות.
על מנת להקים חברה בע"מ המאושרת על ידי רשם החברות, יש צורך להציג את מסמכי ההתאגדות של החברה, התקנון שלה ומסמכי הקמה נוספים.
גם חברה בע"מ וגם אגודה שיתופית רשאיות, על פי חוק, לחתור לעשיית רווחים על בסיס פעילות עסקית חוקית ומדווחת לרשויות המס הרלוונטיות.
אולם חלוקת הרווחים בתוכן שונה: בעוד שבאגודה שיתופית אין בעלי שליטה, וכל החברים הינם שווים במידת בעלותם על האגודה – וגם על רווחיה, והחברים יכולים לחלק רק חלק מהרווחים הצבורים לפי הדין, בחברה בע"מ ישנן דרגות שונות של בעלות, לפי חלוקת מניות מסוגים שונים המקנים זכויות שונות.
כמו כן, אדם או קבוצת אנשים יכולים להיות בעלים של אחוז משתנה של מניות, המקנות אחוזי שליטה, בעלות וזכאות לרווחים מתוך רווחי החברה בע"מ – מה שלא קיים כלל באגודה שיתופית.
יוצא, אפוא, כי אגודה שיתופית אינה רק שוויונית בהצהרת כוונותיה, אלא בדרך התנהלותה ממש; החברים יכולים להחליט לחלק רווחים, או להשקיעם מחדש באגודה ובמפעליה הכלכליים (וחלק מסוים מהרווחים חובה להשקיע באגודה). זאת לעומת חברה בע"מ, בה ישנו דירקטוריון שיקבע תקנון ומנגנון לחלוקת רווח בין בעלי המניות השונים, על פי מידת שליטתם בחברה וסוג המניות שבידם, וניתן לחלק את מלוא הרווח על פי מבחן הרווח ומצבה הפיננסי של החברה.
אחריות אישית מלאה או חלקית באגודה שיתופית לעומת חברה בע"מ
חוק החברות מאפשר את הקמתן של חברות עסקיות בעירבון מוגבל (בע"מ), בהן האחריות האישית של בעלי המניות תחומה להיקף הבעלות שלהם על החברה, המתבטא באחוזי השליטה שלהם בה וסוג המניות שבידם.
במילים אחרות, אם חברה בע"מ נקלעת לחדלות פירעון, בעלי המניות "מפסידים" את שווי המניות שבידם, אך בדרך כלל אינם נושאים באחריות אישית לתשלום חובותיה של החברה כלפי נושים שונים. רוב החברות בישראל הינן חברות בע"מ.
לעומת זאת, באגודה שיתופית ישנם מנגנוני הגנה אחרים. באופן כללי ניתן לומר שבעלותם של החברים על נכסי האגודה השיתופית ואפשרויות השליטה שלהם בפעילות מכתיבה אחריות גדולה יותר במקרה של היווצרות חובות המביאים לפירוקה של אגודה שיתופית. כך למשל, משבר חובות הקיבוצים הידוע הביא לפגיעה משמעותית בהכנסתם, הונם וזכויותיהם של חברי קיבוצים שהתפרקו והופרטו בשנות השמונים של המאה הקודמת.
פשיטת רגל של חברה בע"מ לעומת פירוק אגודה שיתופית
מנגנוני פירוק בחברות שונה ממנגנון פירוק אגודות שיתופיות. פירוק חברה בע"מ מתנהל מרצון או על פי צו בית המשפט המחוזי, בכפוף לבקשת צו פירוק שהוגש לו כנגד החברה, בדרך כלל על רקע של חובות שלא נפרעו על ידה כלפי נושים שלה.
לעומת זאת, פירוק אגודה שיתופית מתנהל על ידי צו של רשם האגודות השיתופיות. ישנן ארבע סיבות עיקריות שיכולות להוות עילה לפירוקה של אגודה שיתופית:
- שלושה רבעים מחברי האגודה הגישו לרשם בקשה להורות על פירוקה.
- בוצעה חקירה של רשם האגודות השיתופיות בעניין הרכבה, תנאי עבודתה ומצבה הכספי של האגודה, ונמצאו קשיים המצריכים את פירוקה.
- נבדקו פנקסי האגודה לבקשת נושה, אשר מוכיח לרשם האגודות שהאגודה לא סילקה חוב שהגיע זמן פרעונו.
- אם מספר חברי האגודה פחת מהמספר הדרוש לייסודה (לפחות שבעה אנשים) רשם האגודות חייב להורות על פירוק אותה אגודה, אלא אם האגודה מצליחה להעלות מחדש את מספר חבריה מעל הרף המינימאלי.
לפיכך, אין ספק כי אגודה שיתופית הינה חלק ייחודי מהנוף התאגידי הישראלי, שנובע בין היתר מההתפתחות ההיסטורית של החברה הישראלית עוד בימי היישוב היהודי של טרום הקמת המדינה, ומתפיסותיהם החברתיות של הנהגתו.
מציאות זו הולידה תפיסות משפטיות, חוקיות וערכיות שונות, הבאות לידי ביטוי בהבדלים בין אגודה שיתופית לבין חברה בע"מ.
לסיכום, אם הנכם בעלי מניות באגודה שיתופית או חברה בע"מ, ואתם מבקשים לברר את הזכויות והחובות החלות עליכם, ומה מותר ואסור לתאגיד לעשות, עליכם לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ מעוה"ד הבקיא בדיני תאגידים וליטיגציה מסחרית, אשר יוכל לייעץ לכם ולחסוך מכם הוצאות וזמן יקר.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. השמות הנקובים בדוגמא בדויים. כל האמור לעיל בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.